הבלוג של ביטין | חרש 5, הרצליה פיתוח | א-ה 10:00-18:00 | 050-687-9477 | 050-685-3374 | 03-376-4074

מטבעות וירטואליים והחוק לצמצום השימוש במזומן.

-מתלבטים בין קניית ביטקוין במזומן או מכירת ביטקוין במזומן לבין קניית ביטקוין בהעברה בנקאית או מכירת ביטקוין בהעברה הבנקאית? יש החוששים מהמרת ביטקוין במזומן, בגלל חוק הגבלת השימוש במזומן. מאמר זה בא להרגיע אתכם, כי אין חשש מהמרת ביטקוין במזומן, בדיוק כמו המרת שקל בדולר.

 

בתאריך 1/01/2019 נכנס לתוקף "חוק צמצום השימוש במזומן" , תשע"ח 2018, או חוק המכונה חוק הגבלת השימוש במזומן, אשר מגביל את השימוש בכסף מזומן בעסקאות בין אנשים. מטרת החוק היא לצמצם את הפעילות הכלכלית במשק, שאינה מדווחת לרשויות המס. החוק מנוצל ע"י גורמים רבים להגבלת הכסף המזומן בכלל והפיכת הכסף המזומן ל"כסף לא חוק", ללא הצדקה חוקית כלשהי, אולי בעתיד כאשר יחוקקו חוקים חדשים חו"ח ואז המצב ישתנה, אבל זה לא המצב נכון להיום.

 

-בתחילת המאה ה- 21, מבלי שהרגשנו, התחילו הבנקים לנצל את המצב שנוצר, שליטה מלאה בכסף של האוכלוסייה, שנהפך למעשה ל-"כסף דיגיטלי במחשבי בנק", מבלי שהדבר הוגדר בחוק כלשהו או בשיטה כלכלית כלשהי שנכתבה ע"י מלומד כלשהו במכון כזה או אחר, כך שלמעשה בפועל הבנקים מנסים לייתר את הכסף המזומן ולהתיר רק את "הכסף הדיגיטלי במחשבי הבנק", כך שהשליטה שלהם בכסף של האנשים תהיה מוחלטת. בנוסף לאור העובדה שהמדינות ניהלו מאבק צודק לכשעצמו בהלבנת הון ובמימון טרור, התחילו להתייחס לכסף מזומן כ"מוקצה", והבנקים התחילו להגביל את השימוש בו עוד לפני חוק הגבלת השימוש במזומן.

 

-במהלך כל ההיסטוריה האנושית יש מאבק "טבעי" בין “גביית מיסים מוגברת” לבין "הקטנה או התחמקות מתשלום מיסים".
במסגרת המאבק הזה, גילו המדינות שקיומה של המערכת הבנקאית יכול לעזור להם ולהקל עליהם בגביית מס.  במסגרת מאבק זה, הוזנח הערך של חופש הקניין וחופש המסחר וגבר הערך של גביית מס מוגברת, אשר הביא בשנת 2018 ל-"חוק צמצום השימוש במזומן". אבל עצם הופעת החוק הדגישה דווקא את מה שלא נכלל בחוק – "חוקיות הכסף המזומן", כי יש הרגשה ש"כסף מזומן" זה חס וחלילה כמו סמים, זנות, סחר בנשק, משהו שלילי, עברייני, שאסור להתעסק בו.

 

-חוק הגבלת השימוש במזומן, למעשה הגבילו את האוכלוסייה בשימוש בכסף מזומן בעסקה אחת ספציפית במסגרת היחסים בין בני-אדם, יחסי מסחר ועבודה ביניהם. בעסקה מסחרית או מתן שירות בין שני אנשים פרטיים עד 50,000 ₪ ובעסקה עם עסק ו/או חברה עד 11,000 ₪. מטרת החוק, להגביל את השימוש בכסף מזומן (פגיעה בערך חופש הקניין וחופש המסחר), אבל מה שנובע בעקיפין מהחוק, שמה שאין בו, והוא שבמדינה דמוקרטית מה שלא נאסר במפורש בחוק הוא מותר. מה שנובע ממנו הוא שאחזקת כסף מזומן היא חוקית ועדיין אינה מגונה, אחרת היו עושים רפורמה ומגבילים את סכומי האחזקה של כסף מזומן או יותר חמור מבטלים את המזומן. מכיוון שההגבלה מתייחסת ליחסים עסקיים, שבבסיסם הכנסה ורווח, הכפופה לחוקי תשלום מס. כל פעולה אחרת בכסף מזומן, שלא מוגדרת כפעילות עסקית, שבבסיסה רווח, הכפוף לתשלום מס – אינה חלק מהחוק.

 

-ואלה הפעילויות שלא הוגבלו בחוק, כי אינן קשורות להכנסה ולתשלום מס (בבסיסה): אחזקת כסף מזומן, (הרי לכולם היה מאז ומעולם כסף מזומן עד לכניסת החוק), הפקדת כסף מזומן של עצמך בבנק או הוצאת כסף מזומן שלך מהבנק, למעשה כל אינטראקציה עם נותן שירותים פיננסיים, שמטרתו והגדרתו היא לטפל בכסף של הלקוח, העברת כסף מזומן במתנה לקרוב, הורשת כסף מזומן, תשלום מס למדינה או אגרה כלשהי לרשויות המדינה בכסף מזומן, החלפת כסף מזומן במטבע חוץ ולהיפך. הרי חלפני כספים (ציינג׳ים /בנקים) ממשיכים גם בימים אלה לספק שירות של המרות כספים במזומן בסכומים ללא הגבלה של שום חוק.

 

מה שמאמר זה בא להוכיח שאין מגבלות גם בהחלפת כסף מזומן במטבע וירטואלי ולהיפך, כחלק מפעילות שנכון להיום מוגדרת בחוקים, כגון ב-"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ן 2016, "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018.

 

-עד המאה ה- 21, הבנקים היו נותני שירותים פיננסיים של הלקוחות שלהם ופעלו לטובתם, בכפוף לדאגה לרווח עבור עצמם, שיש יגידו שהיה מוגזם, אבל המדיניות הכללית הייתה לתת שירות ללקוחות. בתחילת המאה ה- 21, כאשר ממשלת ארה"ב התחילה להעניש בנקים בכל העולם, אשר פעלו לטובת הלקוחות, מבלי לבדוק את תקינות היחסים שלהם מול רשויות המס של ארה"ב, שינו הבנקים את המדיניות, מכיוון שהבינו שיש להם מה להפסיד מהמכה שתנחית עליהם ממשלת ארה"ב וגם מכיוון שהבינו בתודעה שהלקוחות כבר מזמן שבויים שלהם מלכתחילה ואין באפשרותם "לברוח מהשירות של הבנק" ולכן אין צורך מיוחד לרצות את הלקוח. מכיוון שאין קשר בין מערכת הבנק לבין מערכת רשויות המס ואין באפשרות הבנק וזה גם לא מתפקידו לפקח על תקינות תשלום המס, הבנקים מתנכלים לכל הפעילות הכספית שעוברת דרכו כחשודה, דבר שגרם למגבלות בפעילות כספית בכלל והדגש שהבנקים נתנו זה להגביל את הפעילות במזומן, מבלי שהיה חוק מפורש המחייב זאת, בכל מה שקשור בהפקדת מזומן ובהוצאת מזומן מהבנק וכן בהעברות כספים גדולות ובהעברות לחו"ל.

 

-ברצוני להדגיש שכסף מזומן בפני עצמו אינו אסור ואינו מגונה, זהו ההליך החוקי בכל המדינות ובעזרתו נמדד הקניין הפרטי של כל אדם. בעולם הדמוקרטי הקפיטליסטי, זכות הקניין היינה אחת מזכויות היסוד של כל אדם ומובטחת בחוק ובמדינות רבות בחוק יסוד.

 

-בשנת 2009 הומצא באופן פרטי המטבע הדיגיטלי הראשון "ביטקוין", ובהמשך הונפקו מטבעות רבים אחרים, אקרא למטבעות האלה – "מטבעות וירטואליים", או "מטבע מבוזר" , כהגדרתו בחוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המיסים – "אמצעי תשלום מבוזר", המכונים "מטבעות וירטואליים", (בניגוד למושג של "כסף דיגיטלי במחשבי הבנק" – שזה למעשה הכסף שקיים היום, בעידן צמצום השימוש במזומן). שיטה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), מערכת שיתופית למטבע אלקטרוני. ביסודו הרעיון של שימוש במטבע מבוזר אשר מועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם ואינו נשלט ע"י גורם מתווך. ברשות המיסים הגדירו את הטכנולוגיה כ- "אמצעי אלקטרוני מבוזר" – שהיא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכת לאדם מסוים ומאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה), של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד.

 

-"מטבעות וירטואליים" נועדו בהתחלה לשמש כמו כסף – מטבע נוסף חליפי, שיש לו יתרונות מסוימים ביחס ל-"כסף פיאט", כגון אין צורך בגורם מתווך, מעבר ישיר ביו אנשים במדינות שונות ועוד

 

-אבל בהמשך, עקב מגבלות שהבנקים עשו, ללא הסתמכות אמתית על חוק כלשהו, אלא רק בגלל התנגדות מסחרית, בטענה כללית של מניעת הלבנת הון, הבנקים לא מאפשרים מסחר חופשי בין מטבעות וירטואליים ל-"כסף דיגיטלי במחשבי הבנק". כמו כן המדינה בעקבות שיטת המיסוי המחייבת תשלום מס מכל עסקה של מכירה / קניה של מטבע וירטואלי לפי מס רווח הון, למעשה הפכו את המטבעות הווירטואליים מ-"כסף וירטואלי", ל-"נכס וירטואלי", ובכך הקשו ויש יאמרו ״הרגו״ כל פעילות מסחרית לגיטימית בו.

 

ערך עקרון חופש הקניין וחופש העיסוק, חופש בפעילות מסחרית בעולם הקפיטליסטי, אשר ביסודו מאפשר לאנשים לסחור בצורה חופשית, קלה, מאובטחת, ללא הזדקקות לגורם מתווך (כגון בנקים), המנצל את הצדדים לכאורה, אך ורק בגלל סיבה טכנית של יכולת שמירה והעברה של כסף וללא שום צורך אחר.

 

ערך גביית מס תקינה. המדינות התרגלו לנצל את המצב שנוצר, שקיומה של המערכת הבנקאית במיוחד מאז שארה"ב שינתה את המדיניות שלה כלפי הבנקים, עוזרת ומקלה על המדינות למנוע התחמקות מתשלום מיסים.

 

-בשנת 2000 נחקק "חוק איסור הלבנת הון", התש"ס 2000, (בהמשך "חוק איסור מימון טרור", התש"ה 2005,), בו המדינה מנסה להילחם בהון השחור, אבל המהות היא שכסף מזומן מעצם הווייתו הוא כסף חוקי ולכן צריכים חוק על-מנת להבדיל בין כסף מזומן טוב לכסף מזומן רע (שחור) שלא שילמו עליו מס. במסגרת החוק הוסדר רישום נותני שירותי מטבע (נש"מ) לעוסקים בהחלפת מטבעות – חלפני כספים (צ'אנג').

 

-בשנת 2014 נחקק "צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור", תשע"ד 2014. צו זה הסדיר את ההליכים של מעקב ודיווח אחרי לקוחות ועיסקאות של נש"מים = חלפני כספים. מהות העניין הוא שכסף מזומן הוא הליך חוקי, לא נוגעים בו, ובמסגרת מלחמה בהלבנת הון ומימון טרור נחקקו תקנות לעוסקים בתחום של החלפת כסף מזומן, על-מנת להילחם ולמנוע ניצול לרעה של כסף מזומן. בשלב זה הרגולציה אינה נגעה בעוסקים במטבעות וירטואליים.

 

-רק בשנת 2016 נחקק "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ו 2016, אשר ביטל רישום נותני שירותי מטבע ויצר הגדרה חדשה נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), שהוראותיו עוסקות בכינון רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה, בעיקר חלפני כספים (נש"מים לשעבר), נותני שירות אשראי ולראשונה את העוסקים במטבעות וירטואליים.

 

לפי סעיף 1 הגדרות "נכס פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) מזומן, (2) שיק, שטר-חוב, שטר-חליפין,…, (3) המחאה בנקאית,…, (4) פקדון כספי, (5) נייר-ערך…., (6) לוחית או חפץ…שניתן לצבור בהם ערך כספי.., (7) מטבע וירטואלי, (8) נכס פיננסי אחר…,

 

-מהות העניין הוא שכל מי שמתעסק בכספים, מזומן וכל הדומה לו כגון מטבעות וירטואליים, מוגדרים כנש"פים ויש רגולציה חדשה המסדירה איך מטפלים בזה, לפי-כך התעסקות בכסף מזומן וכל נכס פיננסי הדומה לו הינה פעילות חוקית לגמרי, הכפופה לרגולציה חדשה שתעזור במלחמה בהלבנת הון ומימון טרור.

 

-חוק זה נכנס לתוקף בהדרגה, תחולת החוק לפיקוח על נותני שירותי אשראי נקבע ל- 1/06/2017, ולעניין נותני שירות לנכס פיננסי ליום 1/06/2018. (זה יום המעבר מנש"מ לנש"פ). רק אחרי שנחקק "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018, בו הוסדרה רגולציה ונוהליים טכניים לטיפול בלקוחות ובכספי מזומן.

 

-חובת רישום לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים ולמעשה רגולציה ראשונה בתחום נכנסה לתוקף רק בקיץ 2018, בה נדרשו כל העוסקים בתחום להירשם ולקבל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בהליך בירוקרטי מסורבל.

 

בנספח חמישי לצו יש התייחסות ספציפית לנותני שירותי מטבע ולמתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני), ובו סעיף 20, המאפשר הטענת ארנק אלקטרוני באמצעות מזומן, בסכום רק עד 5,000 ₪ בלבד, שאינם פנים אל פנים. הכוונה הייתה לשימוש בכספומטים של מטבעות וירטואליים ללא זיהוי כלל, הרי אין אפשרות לקבל מזומן בדרך שלא פנים אל פנים, אלא רק בכספומט.

 

-הרגולציה העיקרית בצו היא חובת רישום עסקאות המרה (חליפין) מעבר ל- 50,000 ₪ בהעברה בנקאית ומעבר ל- 10,000 ₪ במזומן. הרגולציה מקפידה על זיהוי לקוחות, תיעוד פרטי העסקה, מילוי טפסים כגון "טופס הצהרת מבקש שירות", "טופס הכר לקוח", "טופס תושב זר" ובהמשך דיווח לרשויות בהתבסס על תקנות. יש לציין שחובת דיווח לרשויות קיימת לנותני שירותי אשראי ולנותני שירותי מטבע לשעבר (חלפני כספים), אבל עדיין לא פורסמו תקנות ספציפיות לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים.

 

-נשאלת השאלה למה צריך את כל הפרוצדורה המסורבלת של זיהוי, רישום, ודיווח ושמירת מאגר, אם אסור לטפל בלקוחות הממירים מעבר ל- 11,000 ₪, (המגבלה של חוק צמצום השימוש במזומן), הכל רק בשביל 1,000 ₪, (הרי עד 10,000 ₪ אין חובת מילוי טפסים), לפי-כך ברור שזה אבסורד. המסקנה היא שהמדינה לא הספידה את הכסף המזומן, יש לאנשים ומותר להחזיק כסף מזומן שהוא המטבע החוקי בכל המדינות, ניתן להחליף אותו במטבע זר ולהיפך, מותר להמיר אותו במטבעות וירטואליים ולהיפך, מותר להפקיד אותו בבנק ולהיפך, רק צריך לעשות את זה במסגרת הרגולציה בחוק, צריך לדווח ולשלם מס ועל הנשפ"ים הוטל להיות חלק מהמערכת הנלחמת בהלבנת הון ומימון טרור – לדווח או להימנע מעסקה רק בכסף מזומן רע ולא בכסף מזומן בכלל.

 

-הרי אם מלכתחילה היה אסור לנש"פים של מטבעות וירטואליים להתעסק בכסף מזומן מעבר ל- 11,000 ₪ לפי "חוק צמצום השימוש במזומן 2018", אז למה המחוקק מתאמץ ומחוקק חוקים ותקנות מפורטות לגבי העיסוק בכסף מזומן ב-"צו איסור הלבנת הון, 2018", לנש"פים בכלל ובתוכם נש"פים בתחום מטבעות וירטואליים בפרט, מכיוון שברור שנותני שירותים פיננסיים לא כלולים לפי חוק הגבלת השימוש במזומן, כי המטרה שלהם היא לטפל בכסף מזומן ונכסים פיננסיים אחרים, שיש לאנשים, בכל סכום שהוא ולכן הם בעלי רישיון לתת שירותים פיננסיים בנכסים פיננסיים (כגון מזומן, שיקים, מטבעות וירטואליים), כמו שהבנקים רשאים לטפל בכסף בסכום כלשהו ללא הגבלה.

 

הפרשנות של עורכי דין המומחים בתחום של "חוק צמצום השימוש במזומן" – המגבלה היחידה שניתן להסיק היא הרווח של הנש"פים עצמם מעסקה ספציפית, זאת אומרת העמלה שלהם מעסקה ספציפית, אך ורק היא כפופה לחוק הגבלת השימוש במזומן, אין לקבל עמלה בעסקה אחת ספציפית מעבר ל- 11,000 ₪ בכסף מזומן. בכל שאר העניינים המרת מטבעות, המרת כסף במטבעות וירטואליים, הנש"פים מטפלים בכל סכום שהוא, בכפוף לרגולציה של רישום, דיווח ודחיית עסקה במידה ויש דגלים אדומים שמפורטים בצו וגם פורסמו ע"י משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- 12/2019, כשנה לאחר כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן – מסמך הנקרא:

 

"דגלים אדומים בתחום הנכסים הווירטואליים  .(Virtual Assets)

 

-במסמך זה מפורט מה הם דגלים אדומים לעוסקים פרטיים נשפ"ים בתחום נכסים וירטואליים, בין היתר נאמר "רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן", כלל הגיוני כשלעצמו, אבל הכלל ממחיש שהמדינה מתייחסת למסחר בכסף מזומן מול מטבעות וירטואליים כהליך חוקי לחלוטין, ללא הגבלת סכום, בוודאי לא סכום קטן של 11,000 ₪, אלא רק מזהירה את העוסקים שאם יש לקוח שרוצה להמיר סכום כסף במזומן גדול במיוחד, שערכו לא מוגדר כלל ונשאר לפרשנות סובייקטיבית, מה זה סכום גדול במיוחד, 100,000 ₪?, 500,000 ₪?, 5,000,000 ₪?. – אין הגדרה מפורשת בתקנות, לצורך העניין זה לא רלוונטי כרגע, מה שרלוונטי הוא שמבחינת החוק אין מגבלה של עסקת המרה של מטבע או מטבע וירטואלי במזומן עד 11,000 ₪, (הכפופה לחוק צמצום השימוש במזומן).

 

-יתר על כן, לא מוגדר בחוק ובהוראות בצורה מוחלטת איפה הגבול בו הנש"פ עושה את העסקה עם דגל אדום, מתעד אותה ומדווח למפקח ברשות שוק ההון ואיפה הגבול בו הנש"פ נמנע מלבצע את העסקה. דבר זה היה מצופה שיוגדר בצורה מדויקת ברגולציה, הרי בשביל זה היא קיימת, אבל בפועל הרגולציה לא נכנסה במדויק לעניין והשאירה הרבה מקום לפרשנות סובייקטיבית של הנש"פ איזו עסקה עם דגל אדום לבצע, לתעד ולדווח ואיזו עסקה עם דגל אדום להימנע מלבצע.

 

 

*מאמר זה מבוסס על פרשנות עורכי דין מומחים בתחום.
*ומתייחס לנותני שירותים פיננסים בלבד ולא לתחומים אחרים.

                                                                              בר מיטלמן,  08/2020,

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

קריאה נוספת

מטבעות דיגיטליים כאן לשנות את העולם

המושג מטבעות דיגיטליים נכנס לכותרות בגלל העליות ומורדות שהמטבעות האלה חווים אך מטבעות דיגיטליים הם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.   מטבעות דיגיטליים ידועים גם

קניית ביטקוין

מה זה ביטקוין? ביטקוין הוא אחד המטבעות הקריפטוגרפיים המובילים בעולם. הוא נכנס לשימוש בשנת 2009 אנשים רבים היו ספקנים בתחילת הדרך לגב סיכויי ההצלחה של המטבע

מכירת ביטקוין

אם ערכו של הביטקוין גבוה לדעתכם, יתכן כי תרצו לנצל את ההזדמנות ולממש אותו על מנת לקבל כסף בהעברה בנקאית או במזומן, כמובן שתוכלו לקבל