הבלוג של ביטין | חרש 5, הרצליה פיתוח | א-ה 10:00-18:00 | 050-687-9477 | 050-685-3374 | 03-376-4074

היסטורית הכסף והשתלשלות החקיקה ביחס לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים.

-מעוניינים בקניית ביטקוין במזומן או מכירת ביטקוין במזומן , אולי בקניית ביטקוין בהעברה בנקאית או מכירת ביטקוין בהעברה הבנקאית? להלן סקירה היסטורית קצרה על מהות הכסף וקצת רקע לגבי המצב החוקי של המסחר במטבעות וירטואליים בישראל.

 

-נסקור בקצרה על ההיסטוריה של הכסף. לאחר תקופת סחר חליפין ושימוש באמצעי סחר חליפין, בעיקר במתכות יקרות כמו זהב וכסף לפי משקל (מכאן המילה שקל, מתקופת התנ"ך), הומצאה שיטה של מטבע מתוקן מטעם השליט. מקובל לחשוב שהשיטה הומצאה באזור אסיה הקטנה ע"י היוונים בערך במאה ה- 6 לפני הספירה, והשיטה התפשטה במהירות ברחבי כל העולם המתורבת, (כאשר במקביל נשאר מסחר במתכות יקרות כפעילות כלכלת ספציפית), מאז אנשים החזיקו כסף במטבעות כזכות הקניין הפרטית שלהם.

 

-בתקופת ימי-הביניים באירופה בנוסף לכסף של המטבעות נכנס השימוש בשטרות כסף (מסוג של נייר), שהתפשט במהרה בכל העולם ודחק לאט לאט את השימוש בכסף מטבעות, (אשר נשאר בשימוש, אבל לצורכי התחשבנות בתור "כסף קטן"), מאז אנשים החזיקו "כסף מזומן" כזכות הקניין הפרטית שלהם.

 

-בתקופת הרנסנס באירופה, התחילה להתפתח מערכת בנקאית, (בעיקר באנגליה ובהולנד) של מתווכים פיננסיים (נותני שירותים פיננסיים), אשר ניתן היה להפקיד אצלם זהב או מטבעות או שטרות כסף מזומן, לצורך שמירה וכן לקבל בחזרה אפילו במקום אחר וכן במקביל הבנקים התחילו לתת הלוואות ואשראי לאחרים, מהכסף שהצטבר להם. הפעילות העיקרית של הבנקים המוקדמים הייתה קידום מסחר, בהמשך נהפכו הבנקים לנותני שירותים פיננסיים לכלל האוכלוסייה ע"י פתיחת פיקדונות עובר ושב (עו"ש), שיטה שהתפשטה ונהפכה לשיטה השולטת בכל העולם. במקביל נמשך השימוש בשטרות כסף מזומן, ואפילו הבנקים עצמם הדפיסו שטרות משלהם ככסף מזומן "שטרות בנק", שהיו בשימוש במקביל לשטרות של מדינה ושילוב ביניהם.

 

 

-כל אותה העת, פיקדונות עו"ש היו מגובים בבנקים בכסף מזומן או בזהב, שבמקרה הצורך היה ניתן למשוך כסף מזומן מהבנק. למרות זאת הבנקים החלו להנפיק יותר שטרות, מכמות הזהב שהיה להם, ולתת הלוואות יותר מהכסף המזומן שהיה להם, ובימי משבר, כאשר האוכלוסייה רצה לפדות את הכסף שלה מהבנק, הדבר הוביל לפשיטת-רגל של הבנק. במאה ה- 19 ברוב המדינות הייתה שיטה של כסף שטרות מזומן ייצוגי של הממשלה ("כסף ייצוגי") ושימוש בפיקדונות בבנקים, אשר מגובים בזהב טהור. עם השנים, פחתה בחוק כמות הזהב שהבנק נדרש להחזיק לגיבוי הפעילות הכספית, כך שבשנת 1970 בארה"ב זה היה רק !0.5%. בשנת 1971 עברו בארה"ב לשימוש ב-"כסף של צו" – הוא כסף שאינו מגובה ע"י סחורה, לכסף עצמו ניתן ערך מהממשלה "כסף פיאט", (שהוחלף מידי פעם בפעם בעת צרה או היפר-אינפלציה), מאז עברה ארה"ב ובעקבות זה כל העולם ל-כסף חוב, והכלכלה העולמית הסתמכה בעיקר על הדולר האמריקאי.

 

-בתחילת המאה ה- 21, מבלי שהרגשנו, התחילו הבנקים לנצל את המצב שנוצר, של שליטה מלאה בכסף של האוכלוסייה, שנהפך למעשה ל-"כסף דיגיטלי במחשבי בנק", מבלי שהדבר הוגדר בחוק כלשהו או בשיטה כלכלית כלשהי שנכתבה ע"י מלומד כלשהו במכון כזה או אחר, כך שלמעשה בפועל הבנקים מנסים לייתר את הכסף המזומן ולהתיר רק את "הכסף הדיגיטלי במחשבי הבנק", כך שהשליטה שלהם בכסף של האנשים תהיה מוחלטת.

 

-עד המאה ה- 21, הבנקים היו נותני שירותים פיננסיים של הלקוחות שלהם ופעלו לטובתם, בכפוף לדאגה לרווח עבור עצמם, שיש יגידו שהיה מוגזם, אבל המדיניות הכללית הייתה לתת שירות ללקוחות. בתחילת המאה ה- 21, כאשר ממשלת ארה"ב התחילה להעניש בנקים בכל העולם, אשר פעלו לטובת הלקוחות, מבלי לבדוק את תקינות היחסים שלהם מול רשויות המס של ארה"ב, שינו הבנקים את המדיניות, מכיוון שהבינו שיש להם מה להפסיד מהמכה שתנחית עליהם ממשלת ארה"ב וגם מכיוון שהבינו בתודעה שהלקוחות כבר מזמן שבויים שלהם מלכתחילה ואין באפשרותם "לברוח מהשירות של הבנק" ולכן אין צורך מיוחד לרצות את הלקוח. מכיוון שאין קשר בין מערכת הבנק לבין מערכת רשויות המס ואין באפשרות הבנק וזה גם לא מתפקידו לפקח על תקינות תשלום המס, הבנקים מתנכלים לכל הפעילות הכספית שעוברת דרכו כחשודה, דבר שגרם למגבלות בפעילות כספית בכלל והדגש שהבנקים נתנו זה להגביל את הפעילות במזומן, מבלי שהיה חוק מפורש המחייב זאת, בכל מה שקשור בהפקדת מזומן ובהוצאת מזומן מהבנק וכן בהעברות כספים גדולות ובהעברות לחו"ל.

 

-בשנת 2008 הומצא באופן פרטי המטבע הדיגיטלי הראשון "ביטקוין", ובהמשך הונפקו מטבעות רבים אחרים, אקרא למטבעות האלה – "מטבעות וירטואליים", או "מטבע מבוזר" , כהגדרתו בחוזר מס הכנסה מס' 05/2018 של רשות המיסים – "אמצעי תשלום מבוזר", המכונים "מטבעות וירטואליים", (בניגוד למושג של "כסף דיגיטלי במחשבי הבנק" – שזה למעשה הכסף שקיים היום, בעידן צמצום השימוש במזומן). שיטה המשתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), מערכת שיתופית למטבע אלקטרוני. ביסודו הרעיון של שימוש במטבע מבוזר אשר מועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם ואינו נשלט ע"י גורם מתווך. ברשות המיסים הגדירו את הטכנולוגיה כ- "אמצעי אלקטרוני מבוזר" – שהיא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכת לאדם מסוים ומאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה), של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד.

 

-"מטבעות וירטואליים" נועדו בהתחלה לשמש כמו כסף – מטבע נוסף חליפי, שיש לו יתרונות מסוימים ביחס ל-"כסף פיאט", כגון אין צורך בגורם מתווך, מעבר ישיר ביו אנשים במדינות שונות ועוד, וכן יש לו גם חסרונות, כגון בנוי על אימון וירטואלי, לא מגובה בתמיכת ממשלה או שלטון ועוד.

 

-אבל בהמשך, עקב מגבלות שהבנקים עשו, ללא הסתמכות אמתית על חוק כלשהו, אלא רק בגלל התנגדות מסחרית, בטענה כללית של מניעת הלבנת הון, הבנקים לא מאפשרים מסחר חופשי בין מטבעות וירטואליים ל-"כסף דיגיטלי במחשבי הבנק". כמו כן המדינה בעקבות שיטת המיסוי המחייבת תשלום מס מכל עסקה של מכירה / קניה של מטבע וירטואלי לפי מס רווח הון, למעשה הפכו את המטבעות הווירטואליים מ-"כסף וירטואלי", ל-"נכס וירטואלי", מכיוון שאי-אפשר להתייחס למטבע וירטואלי כמו לכסף, אם בכל קניה או מכירה צריך לשלם מס רווח הון.

 

הופעת המטבע הווירטואלי משמרת את עקרון חופש הקניין וחופש העיסוק, חופש בפעילות מסחרית בעולם הקפיטליסטי, אשר ביסודו מאפשר לאנשים לסחור בצורה חופשית, קלה, מאובטחת, ללא הזדקקות לגורם מתווך (כגון בנקים), המנצל את הצדדים לכאורה, אך ורק בגלל סיבה טכנית של יכולת שמירה והעברה של כסף וללא שום צורך אחר.

 

-בישראל הסיפור התחיל בשנת 2000, אז נחקק "חוק איסור הלבנת הון", התש"ס 2000, (בהמשך "חוק איסור מימון טרור", התש"ה 2005,), בו המדינה מנסה להילחם בהון השחור, אבל המהות היא שכסף מזומן מעצם הווייתו הוא כסף חוקי ולכן צריכים חוק על-מנת להבדיל בין כסף מזומן טוב לכסף מזומן רע (שחור) שלא שילמו עליו מס. במסגרת החוק הוסדר רישום נותני שירותי מטבע (נש"מ) לעוסקים בהחלפת מטבעות – חלפני כספים (צ'אנג').

 

-בשנת 2014 נחקק "צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור", תשע"ד 2014. צו זה הסדיר את ההליכים של מעקב ודיווח אחרי לקוחות ועסקאות של נש"מים = חלפני כספים. מהות העניין הוא שכסף מזומן הוא הליך חוקי, לא נוגעים בו, ובמסגרת מלחמה בהלבנת הון ומימון טרור נחקקו תקנות לעוסקים בתחום של החלפת כסף מזומן, על-מנת להילחם ולמנוע ניצול לרעה של כסף מזומן. בשלב זה הרגולציה אינה נגעה בעוסקים במטבעות וירטואליים.

 

-רק בשנת 2016 נחקק "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)", תשע"ו 2016, אשר ביטל רישום נותני שירותי מטבע ויצר הגדרה חדשה נותני שירותים פיננסיים (נש"פ), שהוראותיו עוסקות בכינון רגולציה פיננסית חדשה, שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה, בעיקר חלפני כספים (נש"מים לשעבר), נותני שירות אשראי ולראשונה את העוסקים במטבעות וירטואליים.

 

לפי סעיף 1 הגדרות "נכס פיננסי" – כל אחד מאלה: (1) מזומן, (2) שיק, שטר-חוב, שטר-חליפין,…, (3) המחאה בנקאית,…, (4) פקדון כספי, (5) נייר-ערך…., (6) לוחית או חפץ…שניתן לצבור בהם ערך כספי.., (7) מטבע וירטואלי, (8) נכס פיננסי אחר…,

 

-מהות העניין הוא שכל מי שמתעסק בכספים, מזומן וכל הדומה לו כגון מטבעות וירטואליים, מוגדרים כנש"פים ויש רגולציה חדשה המסדירה איך מטפלים בזה, לפי-כך התעסקות בכסף מזומן וכל נכס פיננסי הדומה לו הינה פעילות חוקית לגמרי, הכפופה לרגולציה חדשה שתעזור במלחמה בהלבנת הון ומימון טרור.

 

-חוק זה נכנס לתוקף בהדרגה, תחולת החוק לפיקוח על נותני שירותי אשראי נקבע ל- 1/06/2017, ולעניין נותני שירות לנכס פיננסי ליום 1/06/2018. (זה יום המעבר מנש"מ לנש"פ). רק אחרי שנחקק "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)", התשע"ח 2018, בו הוסדרה רגולציה ונוהלים טכניים לטיפול בלקוחות ובכספי מזומן.

 

-חובת רישום לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים ולמעשה רגולציה ראשונה בתחום נכנסה לתוקף רק בקיץ 2018, בה נדרשו כל העוסקים בתחום להירשם ולקבל רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בהליך בירוקרטי מסורבל.

 

-בנספח חמישי לצו יש התייחסות ספציפית לנותני שירותי מטבע ולמתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני), ובו סעיף 20, המאפשר הטענת ארנק אלקטרוני באמצעות מזומן, בסכום רק עד 5,000 ₪ בלבד, שאינם פנים אל פנים. הכוונה הייתה לשימוש בכספומטים של מטבעות וירטואליים ללא זיהוי כלל, הרי אין אפשרות לקבל מזומן בדרך שלא פנים אל פנים, אלא רק בכספומט.

 

-הרגולציה העיקרית בצו היא חובת רישום עיסקאות המרה (חליפין) מעבר ל- 50,000 ₪ בהעברה בנקאית ומעבר ל- 10,000 ₪ במזומן. הרגולציה מקפידה על זיהוי לקוחות, תיעוד פרטי העיסקה, מילוי טפסים כגון "טופס הצהרת מבקש שירות", "טופס הכר לקוח", "טופס תושב זר" ובהמשך דיווח לרשויות בהתבסס על תקנות. יש לציין שחובת דיווח לרשויות קיימת לנותני שירותי אשראי ולנותני שירותי מטבע לשעבר (חלפני כספים), אבל עדיין לא פורסמו תקנות ספציפיות לעוסקים בתחום מטבעות וירטואליים. המדינה לא הספידה את הכסף המזומן, יש לאנשים ומותר להחזיק כסף מזומן שהוא המטבע החוקי בכל המדינות, ניתן להחליף אותו במטבע זר ולהיפך, מותר להמיר אותו במטבעות וירטואליים ולהיפך, מותר להפקיד אותו בבנק ולהיפך, רק צריך לעשות את זה במסגרת הרגולציה בחוק, צריך לדווח ולשלם מס ועל הנשפ"ים הוטל להיות חלק מהמערכת הנלחמת בהלבנת הון ומימון טרור – לדווח או להימנע מעיסקה רק בכסף מזומן רע ולא בכסף מזומן בכלל.

 

-בכל שער העניינים המרת מטבעות, המרת כסף במטבעות וירטואליים, הנש"פים מטפלים בכל סכום שהוא, בכפוף לרגולציה של רישום, דיווח ודחיית עיסקה במידה ויש דגלים אדומים שמפורטים בצו וגם פורסמו ע"י משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ב- 12/2019, כשנה לאחר כניסת חוק הגבלת השימוש במזומן – מסמך הנקרא:

"דגלים אדומים בתחום הנכסים הוירטואליים (  .(Virtual Assets

-במסמך זה מפורט מה הם דגלים אדומים לעוסקים פרטיים נשפ"ים בתחום נכסים וירטואליים, בין היתר נאמר "רכישה של נכסים וירטואליים בסכומים גבוהים במזומן", כלל הגיוני כשלעצמו, אבל הכלל ממחיש שהמדינה מתייחסת למסחר בכסף מזומן מול מטבעות וירטואליים כהליך חוקי לחלוטין, ללא הגבלת סכום, אלא המדינה רק מזהירה את העוסקים שאם יש לקוח שרוצה להמיר סכום כסף במזומן גדול במיוחד, שערכו לא מוגדר כלל ונשאר לפרשנות סובייקטיבית, מה זה סכום גדול במיוחד, 100,000 ₪?, 300,000 ₪?, 500,000 ₪? – אין הגדרה מפורשת בתקנות.  

 

-יתר על כן, לא מוגדר בחוק ובהוראות בצורה מוחלטת איפה הגבול בו הנש"פ עושה את העיסקה עם דגל אדום, מתעד אותה ומדווח למפקח ברשות שוק ההון ואיפה הגבול בו הנש"פ נמנע מלבצע את העיסקה. דבר זה היה מצופה שיוגדר בצורה מדוייקת ברגולציה, הרי בשביל זה היא קיימת, אבל בפועל הרגולציה לא נכנסה במדוייק לעניין והשאירה הרבה מקום לפרשנות סובייקטיבית של הנש"פ איזו עיסקה עם דגל אדום לבצע, לתעד ולדווח ואיזו עיסקה עם דגל אדום להימנע מלבצע.

 

-בנוסף במסגרת חוק זה נחקקו גם "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)", התשע"ט 2018, – תקנות המוציאות מהרגולציה המסורבלת של הנש"פים את התאגידים הגדולים של בנקים, חברות אשראי גדולות וחברות ביטוח גדולות., המפוקחים ע"י המדינה החברה באירגון ה- OECD, שחלות עליהם הוראות לעניין איסור הלבנת הון.

 

בר מיטלמן,  08/2020

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

קריאה נוספת